הקיבעון של חולון והרמה של הרצליה לא שווים ניצחון על קבוצה ספרדית

שלישי ערב, קבוצות ישראליות בליגת האלופות תחת המבחנה. כשמצרפים את מכבי והפועל ביורוליג וירושלים ביורוקאפ, מקבלים מנה מכובדת של כדורסל ישראלי באירופה. חבר מכובד מאוד בצוות הדיסקו טוען ל-0/5. בואו נבדוק את זה עם שתי הנציגות שלנו ב-BCL, חולניה של פרנקו והרצליה של אורלנד.

חולון פתחה עם אותה החמישייה שפתחה בניצחון העצום על בורסאספור בשבוע שעבר. אם איכשהו הספקתם לשכוח, היא קיבלה 65 נקודות משלושה מתוך חמשת השחקנים שלה. וולטון, מקריי ומנפורד הובאו כדי להיות השחקנים המרכזיים של חולון השנה. אם בגביע ווינר השניים הראשונים עשו בדיוק את זה, בעוד שמנפורד עדיין לא, הרי שבשבוע שעבר שלושתם כבר נתנו עבודה והובילו את חולון לניצחון חשוב. גם היום, כדי לנצח קבוצה ספרדית קלאסית, חולון הייתה צריכה אותם. ואם נאמר את האמת, חוץ מהבזקות בודדות של וולטון במחצית הראשונה וקצת מנפורד בשנייה, זה לא קרה. זה אפילו לא היה קרוב.

קצת על היריבה, חובנטוד בדאלונה. כאמור ספרדית קלאסית. כמו כל קבוצה מספרד (תופעה פסיכית), גם חובנטוד משחקת עם רוטציה רחבה וקבועה. 11 שחקנים שחולקים את 200 הדקות האפשרויות. כל זה נחמד מאוד אבל שמדברים על חובנטוד צריך לדבר על כוכב אחד. לא בהכרח השחקן הכי חשוב או השחקן שספציפית ניצח את המשחק בשבילם. עם כל הכבוד לכוכבים כמו טומיץ׳, האנגה או דקר (חצי כוכב), ריקי רוביו זה טייר אחר. שחקן מסוג MVP של אליפות העולם, מיליון שנה בליגה מעבר לאטלנטי ומשחק ביורוליג בגיל 14. שחקן מסוג מרגש אותי.

https://www.youtube.com/watch?v=Jea-PlY6QQw

אז לשלושת השחקנים המרכזיים של חולון הצטרפו בדיוק כמו שבוע שעבר ארצי וברוקס. ביחד איתם חולון ניסתה לתקוף מוקדם כדי להימנע מהתקפה עומדת מול הספרדים שמפעילים לחץ טוב על הכדור. בכלליות לחץ טוב על הכדור לא אומר רק לחץ על מובילי הכדור בחצי שלהם, אלא גם מניעת הכדור של היריבה במקומות שהיא רוצה, לחץ על ניסיונות המסירה בעיקר פנימה או מהפיק אנד רול ובאופן כללי לגרום לקבוצה היריבה לצאת מהקצב ולא להרגיש בנוח.

כשחולון תקפה מוקדם בייחוד עם וולטון זה עוד היה נראה טוב. אני מדבר ממש על פתיחת המשחק כי אחרי זה, במשך שלושה רבעים וחצי ההתקפה של חולון פשוט לא הייתה קיימת. חמש דקות בתוך הרבע הראשון מקריי קלע מהעונשין כדי לשים את חולון על 9 נק', מאז, במשך 35 דקות חולון קלעה 56 נק'. שזה פחות מ-2 נק' לדקה, שזה רע, מביך אפילו. תוכנית המשחק הספרדית, שלא לומר שיטת המשחק הספרדית, הצליחה בגדול.

ללא מנפורד, אני לא חושב שחולון מנצחים את בורסאספור בשבוע שעבר. הבנאדם נתן הצגת קלאץ׳ כאילו הוא מופיע במחזה בתיאטרון הילדים בחולון. אמש, אקסבייר קלע 10 נקודות די אנמיות צריך לומר. מרחק קילומטרים מאותו שחקן מהשבוע שעבר.

אוקיי, שחקן מרכזי קולע 3 נק' במחצית הראשונה על 3 זריקות בלבד, בעייתי משהו, לא? בעייתי מאוד. אז כשאני מסתכל על דבר כזה, אני ממש לא רוצה לנקות את השחקן מאשמה אבל יש פה משהו מעבר. בחמש הדקות הראשונות הבנאדם לא נגע בכדור, כאילו ליטרלי לא נגע בכדור. תחשבו רגע על לרוץ 5 דקות שלמות אפ אנד דאון ולראות את כל החמישיה זורקת ואתה אפילו לא מרגיש את הכדור. האם אי אפשר רגע לעצור ולשחק בכח תרגיל בשבילו? האם שאר ההתקפה עבדה כל כך טוב שהיה אפשר להתעלם משחקן כל כך מרכזי שלא נוגע בכדור? התשובות לפרנקו והצוות.

התקפה דשדשה בלשון המעטה, אבל מה עושים בהגנה? פה היתה קריסה מוחלטת של תוכנית המשחק. הטיפול ההגנתי בהיי פיק אנד רול של הספרדים הוא אדג׳ חזק שאמור לדחוף את הגארד אחורה וככה להקשות על המסירה פנימה. הבעיה העיקרית בשיטה הזאת שאתה מחויב לשחקני רוטציה טובים מאוד ושחקנים גבוהים שחוזרים מהר עם אוריינטציה הגנתית טובה - כלומר, לדעת איפה אתה, איפה הכדור ואיפה המגן שלך. לחולון אין אף אחד מהמרכיבים האלה. חולון לא רק נכשלה בביצוע של הטיפול הזה, מולה עמד שחקן בשם אנטה טומיץ' שהעביר את החולונים, מהלך אחרי מהלך, קליניקה בשורט רול.

מכיוון שזה רלוונטי גם למשחק של הרצליה ולטובת קוראינו שמתעניינים מה זה שורט רול, אסביר בקצרה או בשורט (ראיתם מה עשיתי פה?): כשגבוה בא לחסום בפיק אנד רול הוא יכול, לאחר החסימה להסתובב ולרוץ למרכז הצבע בלי בכלל להסתכל מה קורה כרגע עם השחקן עם הכדור. זה מתאים לפעם, כשבכלל לא רצית שהגבוה שלך, לרוב 2.10 שלא אוכל מסטיק והולך במקביל, יקבל החלטה בין קו השלוש לאזור הצבע. למי שטיפה יותר מוכשר אמרו, שומע? חכה רגע עם הריצה כמו סוס עיוור לצבע ותעצור מרחק קצר מהאזור שחסמת בו. משם כאשר אתה מקבל את הכדור, תקרא את המצב. האפשרויות הן רבות והנה קמצוץ מהן: זריקה מחצי מרחק, הוצאה לפינה, דיש לגבוה השני, פלואטרים ועוד. לכן חשוב שיהיה בתפקיד הזה מישהו שמבין את המשחק וגם מסוגל לבצע. לחובנטוד בדאלונה יש מאסטר בזה וכמו שאמרתי כל הערב הבנאדם העביר קליניקה בקבלת החלטות באזורים האלה.

ברבע השני היתה ההתקפה הכי יפה של חולון כל המשחק, עוד אחת שקשורה למשהו שנראה כמו תבנית כשאפילו בסיומה מנפורד קלע את הסל היחיד שלו בחצי הראשון. אחרי תנועה טובה מקריי וזלי עם פיק אנד רול מזוית שבין ה-45 להיי פיק אנד רול שמסתיימת עם גלגול עמוק של זלי, אנטרי פס פנטסטי של מקריי, זיהוי מצוין של העזרה מצד הגבוה הישראלי והוצאה למנפורד בפינה. ביחד עם ההתקפה הזאת והחטאות ממצבים נוחים של טומיץ' וחבריו מול האין הגנה של חולון והמחצית הסתיימה רק ב-7 נקודות הפרש.

ריקי רוביו זה טייר אחר. צילום: FIBA.BASKETBALL

במחצית השניה, ציפיתי, במילותיהם של אלפי פרשנים בעולם - לפלאן בי. וקיבלנו עוד מאותו דבר. החמישיה השתנתה וחולון עלתה עם מרטין וקררה במקום ברוקס וארצי. מרטין וקררה הוסיפו קצת קשיחות לחולון ואפילו נתנו תחושה שאפשר לצמצם את הפער אבל הדברים נראו אותו הדבר עד הרבע הרביעי. בצורה מקרית לחלוטין היו דקות שמרטין שמר בפיק אנד רול וביצע, לדעתי מעייפות, פלאט שדווקא עבד טוב. מרטין נשאר קרוב לטומיץ או בירגנדר אבל התקפית חולון לא עשתה שום דבר מיוחד.

טוב נו, תמיד ברבע האחרון ניתן להציל את המצב נכון? לא נכון, תמיד יכול להיות יותר גרוע. זוכרים את הטיפולים הלא טובים של חולון בפיק אנד רול? הפעם הם הסתיימו בלייאפ אחרי לייאפ והתקפית אף אחד לא קיים חוץ מקצת וולטון.

כשאני מסתכל על יחסי הכוחות בין הקבוצות אני מבין שחובנטוד עדיפה, אבל משהו בקיבעון של חולון לא לנסות לשחק משהו אחר חוץ מפיק אנד רול של וולטון ומקריי ובייחוד הטיפול בהגנה שלא השתנה כל המשחק מאכזב בלשון המעטה. מתאר עצמי שאצל אוהדי חולון האכזבה מתחלפת בדאגה.

בזמן שמכבי תל אביב מקבלת בראש מספרדית אחרת והניחוש של רואי חי מתמיד, עלתה לה בני הרצליה למשחק מול, אולי, הקבוצה הכי טובה ב-BCL, טנריפה. הגיל הממוצע של הקבוצה מהאי המרוחק, הוא 49. כאילו, לא באמת אבל כולם שם מנוסים מאוד בלשון המעטה. בעיה שהרצליה לא הצליחה להתמודד איתה: הם ממש טובים בכדורסל. קבוצה שיטתית, רוטציה רחבה וקבועה כיאה לספרדיות, קליעה והכי חשוב, למרות הגיל יש להם שחקני כדורסל טובים.

באמת שניסיתי למצוא עניינים של כדורסל כדי לכתוב עליהם אבל פערי הרמות לא אפשרו את זה. יותר מדהים היה הדימיון לחולון לפחות בהתחלה. הרצליה פתחה עם אדג׳ בפיק אנד רול, מזכיר משהו? הנה שלושת הפוזשנים ההגנתיים הראשונים בפיק אנד רול שבו הצ׳יף שומר את שרמדיני:

1. שרמדיני דאנק

2. פאול של לוטטי שבא לעזור על שרמדיני

3. אסיסט של שרמדיני לשלשה מהפינה של דונקאמפ

דאנק, סחיטת עבירה, אסיסט לשלשה. שרמדיני. צילום: FIBA.BASKETBALL

הרצליה כמו חולון ניסתה לתקוף מוקדם אבל זה קשה מאוד כשרוב ההתקפות שלך מתחילות אחרי שחטפת סל. משלב מסוים וברוב המשחק הרצליה שמרו 3-2 גבוה שמתחלף לאישית בטריגר מסוים. רוב הקבוצות קובעות את זה כשכדור בפינה או אחרי מספר מוסכם של מסירות. טנריפה שיחקה סטים שמביאים את הגבוהים שלהם לחסימות בזוויות שמקשות על ההגנה להחליט מי אוסף אותם. לרוב הרצליה ניסתה לפתור את בטריפל סוויץ' אבל רמת האימון והביצוע של שחקני טנריפה כל כך גבוהה שהם תמיד גרמו לטריפל סוויץ' להיות לא יעיל. פעם אחר פעם נשארו הגארדים המסכנים של הרצליה מול הגיאורגי או מול הגבוה המחליף, פראן גווארה.

גם לא במצבי פיק אנד רול, חיימה פרננדז התעלל במצבי אחד על אחד מול כל שומר שניצב מולו. נשאלת השאלה האם בכלל אפשר לדבר על הטקטיקה או תוכנית משחק כששחקנים לא מסוגלים להזיז את הרגליים או לבצע עבירה. מה עם עזרות? טוב, זה כבר באמת גדול על הרצליה.

כמה יעילה היתה טנריפה מול כל ההגנה של הרצליה? 20/31 ל-2 נק, 15/29 לשלוש ו28 הליכות לקו. מאוד יעילה. ברגעים הפעוטים ששחקניV החליטו להחטיא, שרמדיני שיחק להם געגע מעל הראש.

בתחילת הרבע ה-3 קיבל הצ׳יף כדור לפוסט אפ על האותיות וסחט עבירה משרמדיני. זאת היתה הפעם הראשונה שהסנטר קיבל את הכדור כל כך עמוק. בדיוק כמו מקרה מנפורד בחולון, האם גם פה, בייחוד כשהמשחק בורח לך מההתחלה, לא שווה לעצור רגע ולשחק בכח על היתרון היחסי שלך? בסה״כ מדובר במוסר מצוין מהאזורים האלה והייתי מצפה גם מהצוות של הרצליה לחפש יותר לשים את הכדור בידיים שלו.

כשאני מסתכל על חולון, אין לי שום דבר אופטימי להגיד על המשחק. הרצליה יכולה איכשהו, אם הם ממש רוצים, להיות מעודדים. אונאוקו, סטיוארט וורנדאו עשו את העבודה. גם היידיגר היה סביר. עוד הפתעה לטובה הוא מוריאל לוטטי. כל אלה הראו שלפחות ברמה האישית התקפית יש להם מה למכור.

מה נגיד? ערב עגום של הכדורסל הישראלי. לאו דווקא בגלל התוצאות כמו העובדה שלא היינו קרובים אפילו קצת. בהצלחה בשבוע בהבא.

עוד נקודות בשורה אחת:

● לחולון, נכון להיום, אין שחקנים משלימים, זה עצוב.

● אני באמת חושב ששליו לוגשי יהיה פריצת השנה או השחקן המשתפר. עד עכשיו באירופה זה נראה לא טוב, מצפה ממנו ליותר.

● שון דאוסון חזר וזה משמח אותי במיוחד. שחקן אדיר עם פוטנציאל התפוצצות תמידי.

● הסיפור עם דמיון רוסר לא ברור, הוא רוצה מאוד אבל זה לא מסתדר.

● דרג הביניים לא מסיים בטופ 16 בספרד, דרג הביניים בספרד מתמודד על אליפות בישראל

זהו, מזכיר לכולם, האמור לעיל אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה, הכל, אבל הכל הוא אמת לשעתה.