מחר הולך להיות לנו גמר גביע. למעשה, זה הגמר הראשון שלי מאז שחזרתי. ובכן, מאז שחזרתי לחיים. אני לא באמת סופר את גמר 24/25 שקרה כשעוד הייתי מאושפז בבית החולים (וכאמור סדרת הגמר של הליגה שלא הגיעה לסיומה), כך שהערב הזה הוא עבורי הרבה יותר מעוד משחק כדורסל.

שיתוף:

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

נכנסים ועושים מנוי. ממש כאן

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אור לוי

19.2.2026

טורים נוספים

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

החלוק הלבן התמלא כתמי דם ובוץ. קטש טיפס עוד מדרגה

26.6.2026

דראפט 2026: הקבוצה שרצחה וגם ירשה

25.6.2026

הארפר. הארפר. הארפר. והשאר? הפועל ירושלים החדשה על שולחן הניתוחים

25.6.2026

תם הטקס

24.6.2026

עוד טורים של אור

אולי הפעם גם תהיה לנו הכרעה

16.6.2026

ראשון הוכיחה: הספורט חשוב ומחזיק את הנפש

5.6.2026

לתפוס את הראש

3.6.2026

הכדורסל הישראלי עשיר מאי פעם, אז למה הוא מעורר בנו בעיקר אדישות?

12.5.2026