האם יש דברים בטענות של עופר ינאי וקבוצתו לגבי השיפוט בגמר ווינר סל שהתקיים השבוע בין הפועל ירושלים והפועל תל אביב והסתיים בנצחון של הירושלמים 89-84? האם ג'ארד הארפר קיבל שריקות "כאילו הוא פריים מייקל ג'ורדן" לטענת ינאי? האם יש לפסול את השופטים ספי שמש ואדר פאר מלשפוט את הפועל ת"א, כפי שהוא דורש?

כדי לנסות לענות על שאלות אלה ואחרות, בואו ננתח את אירועי השיפוט המרכזיים במשחק, לפי רבעים. כדי שתוכלו לראות את כל האירועים ולהעביר לנקודות הרגישות, הנה המשחק המלא.

רבע I

9:31: כבר בהתקפה הראשונה של הפועל ת"א, יובל זוסמן שם יד על מיצ'יץ' ומוציא אותו מאיזון באויר בעת ניסיון זריקה שלו לסל. אגב, זוסמן עושה את בדיוק אותה הפעולה הלא חוקית לבלייזר ברבע השני (8:26) – אבל אז נשרקה עבירה. איפה העקביות?

9:04 ו-6:27: שתי עבירות שנשרקו לחובת אוטורו – החלטות נכונות.

5:43: הארפר חודר לסל, בראיינט עולה לאויר כדי לחסום אותו, אבל הקפיצה שלו אינה אנכית ולא חוקית. במאבק על הכדור החוזר, שגב דוחף את לאמב, גם ללא תגובת השופטים. נראה בהמשך את המשמעות של חוסר בהתמודדות השופטים עם עבירות במאבק על כדורים חוזרים.

4:45: אי-שריקה נכונה נגד פלטין שחוסם את הארפר בצורה חוקית בזמן התקפה מתפרצת.

3:56: שריקה נכונה להנד-צ'קינג על לאמב. למה אני מזכיר את זה? כיוון שנראה בהמשך חוסר עקביות בנושא. בהמשך ההתקפה, בזמן בהכנסת הכדור, איטודיס מבקש עבירה בלתי-ספורטיבית (ב"ס) עבור העבירה של סמית'. השופטים פוסקים נכון לעבירה רגילה.

3:14: מיצ'יץ' מבצע צעדים ברורים (מחליף רגל ציר) לפני כדרור, שלא נשרקו.

2:30: ייתכן מאד עבירה של שגב על הארפר שלא נשרקה.

1:38: במקום להחזיק בעמדת הגנה חוקית, הובר ממשיך ללכת לתוך ווינרייט ומבצע עבירה ברורה שיכולה להיות גם מסוכנת.

1:15: עבירה על סמית'. משרוקית סובלנית יותר ושריקה לכדור חוץ הייתה החלטה יותר מושכלת.

רבע II

9:47: שוב התקפה ראשונה ברבע של הפועל ת"א, ושוב עבירה בעת ניסיון זריקה לסל שלא נשרקה. הפעם, ווילי מבצע עבירה על שגב מאחור.

לאחר מכן, המשחק נכנס לתלם וגם השופטים, כולל שתי החלטות נכונות לעבירות על הארפר (6:16, 3:40) וגם שריקה נכונה לעבירה שלישית לחובת אוטורו (2:49). ואז...

2:33: זוסמן יוצר מגע לא חוקי ברור על היד של אוטורו בעת ניסיון זריקה מתחת לסל שגורר מחאה ועבירה טכנית נגד הספסל של הפועל ת"א. אולי מגיעה העבירה הטכנית, אבל גם אסור לפספס אירועים כאלה.

1:51: קצת "התחשבנות"? עבירה בעת ניסיון זריקה לסל נשרקה לחובת הובר על מיצ'יץ'. אבל לשופט אין זוית פתוחה כדי לראות את הובר. מה שכן, עבירה בגין הנד-צ'קינג הייתה צריכה להישרק קודם לסמית' בתחילת החדירה של מיצ'יץ' (כמו שנשרקה ברבע ראשון נגד לאמב – עוד פעם שאלה של עקביות).

1:09: החלטה מאד בעייתית לחסימה לא חוקית נגד ווילי. פלטין לא מנסה ללכת מתחת לחסימה - הוא עושה סוויץ'. היה עדיף יותר סבלנות ולראות איך האירוע מתפתח. בכל מקרה, הארפר עושה תנועת ביטול לשופט ומקבל עבירה טכנית מוצדקת.

0:54: עוד פעם מיצ'יץ' מחליף רגל ציר ועוד פעם אין שריקה לצעדים.

רבע III

9:18: פעם שלישית (גלידה!). תחילת רבע ושוב עבירה שלא נשרקת נגד ירושלים. הפעם, ג'וזאיה-ג'ורדן מבצע עבירה על בראיינט בעת מאבק על הכדור החוזר. אח"כ נשרקת ל-ג'וזאיה-ג'ורדן עבירה בגין דחיפה.

יש לציין שב-5:45, נשרקה עבירת תוקף של ווילי עבור חסימה לא חוקית הרבה יותר ברורה ונכונה מהקודמת. ווינרייט מנסה ללכת מתחת לחסימה, ווילי זז ויוצר מגע לא חוקי עם המגן.

כל שאר ההחלטות ברבע השלישי היו נכונות למעט צעדים של טימור שהוא ביצע ללא תגובת השופטים 1:12 לפני סוף הרבע.

רבע IV

9:47: בלתי-יאומן. התקפה ראשונה של הפועל ת"א ברבע ושוב עבירה שלא נשרקת. הפעם, ווילי מבצע הנד-צ'קינג על בראיינט בתחילה ליד קו העונשין ועוד מבצע עבירה עליו בעת ניסיון הזריקה לסל. בריאיינט מאד לא מרוצה ומביע על כך את מחאתו לשופט. אח"כ איטודיס גם מקבל עבירה טכנית.

9:07: אחרי הטכנית וגם ה"בלגן" בין המאמנים, נשרקת עבירה לא מובנת לפריצקי ע"י שופט מהצד השני של המגרש כאשר אין לו זוית פתוחה כדי לראות את האירוע. האם השריקה הייתה נועדה כדי "להרגיע" את איטודיס וספסל הפועל ת"א? בכל מקרה, החלטה לא נכונה.

7:21: אי-שריקה לחסימה לא חוקית של ווינרייט שלא נותן "זמן ומרחק" לזוסמן. יש לתת לשחקן בתנועה לפחות צעד אחד בעת חסימה.

7:08: זה אירוע "מתנה" לבלייקני שקופץ לתוך ג'וזאיה-ג'ורדן ומושך שריקה מוטעית. יש שופט ליד האירוע שמחליט נכון לא לשרוק – השופט ששרק מבחוץ היה צריך להשאיר לו את האירוע.

6:58: טעות שיפוט ואירוע שמשנה מומנטום ומחזיר את הפועל ת"א רגעית למשחק. פלטין חוטף כדור מלמאב ואז צועד אחורה על רגל שלו ונופל. השופט ליד הכדור וגם משום מה השופט מהצד השני של המגרש מיד שורקים לעבירה בלתי-ספורטיבית. מדוע??? אין שום דבר באירוע הזה שעומד בקריטריה של עבירה ב"ס. זה לא עניין של "לשחק בכדור" או לא, אין עבירה קשה או מיותרת ויש עוד שחקן יריב בין פלטין והסל (הובר נמצא 3 מ' קדימה). מה שעוד מפריע הוא ניהול האירוע – היה עדיף שהשופטים יתקשרו וישוחחו ביניהם. מה עוד מפתיע – שהפועל ירושלים לא עשתה צ'לנג' להחלטה.

5:40: נשרקה עבירת תוקף נכונה נגד ויינרייט בגין חסימה לא חוקית – בדיוק אותה הפעולה הלא חוקית שהוא ביצע ב-7:21 ולא נשרקה בגינה עבירה.

5:20: כאשר ההפרש כבר ירד ל-5 (79-74), זוסמן מחליף רגל ציר לפני כדרור ולא נשרקו לו צעדים. אחרי שהוא מפספס את הזריקה שלו, ג'וזאיה-ג'ורדן דוחף את מיצ'יץ בעד כדור החוזר בצורה ברורה. ואז, קרינגטון קובר שלשה חשובה ומעלה את ההפרש ל-8.

שאר המשחק - החלטות השיפוט נראות נכונות.

סיכום – האם הפועל ת"א "נדפקה"?

ציינו למעלה כ-20 אירועים בעייתיים במשחק הזה. ראשית כל, זה יותר מדי. אף אחד לא מצפה שלמות מהשופטים – הם סה"כ בני-אדם – אבל זה מספר גבוה מדי. למרות שהמטרה תמיד היא מצוינות ואפס שגיאות שיפוט, מספר יותר סביר ושיפוט טוב הוא מתחת ל-10 החלטות שגויות (במידה ושגיאות אלה לא קרדינליות למשחק).

החלוקה של ההחלטות השגויות במשחק מתחלקות בערך שווה בין הקבוצות, אבל המשמעויות – הגנת קלעים בעת ניסיון זריקה לסל (שתוצאתן 2/3 זריקות עונשין) – נטו יותר לחובת תל אביב. היה מאד משונה שבתחילת כל רבע לא נשרקו עבירות לחובת ירושלים, כאילו השופטים לא היו מנטאלית מוכנים מהרגע הראשון של הרבע.

מצד שני, העבירה הבלתי-ספורטיבית הלא נכונה נגד לאמב ברבע רביעי, יכלה לשחק תפקיד משמעותי שלילי עבור ירושלים. אבל לאחר מכן אי-שריקה לזוסמן (צעדים) ו-ג'וזאיה-ג'ורדן (דחף את מיצ'יץ') החזירו את העליונות והמומנטום לירושלים.

לשאלה האם יש לפסול את שמש ופאר מלשפוט את משחקי הפועל ת"א – או בכלל האם יש לפסול שופטים לקבוצות מסוימות? כמובן, זה טיעון מגוחך.

מה שכן, שופטים צריכים להיות נתונים לביקורת, משוב וקוצ'ינג ע"מ ללמוד משגיאות, להפיק לקחים ותמיד לשאוף להיות יותר טובים בכל משחק – בדיוק כמו שחקנים. יש לי ספק גדול עם מנגנון כזה קיים באיגוד השופטים, במיוחד כלפי שופטיו הבכירים.

בסופו של דבר, מי שהנושא הזה צריך להיות חשוב לו, אלו הקבוצות המינהלת ובסופו של דבר, יו"ר איגוד הכדורסל, עמוס פרישמן, שמתחתו אחריות ניהול הארגון, כולל איגוד השופטים. לא ראיתי עד עכשיו אכפתיות מהשופטים וניהולם למעט תלונות כאשר קבוצה מפסידה ומחפשת את מי להאשים.

טוד וורניק היה שופט בכיר בארץ ובאירופה במשך 25 שנה, ולאחר מכן עבד כמדריך שופטים. עבד באיגוד הכדורסל, בפיב"א וביורוליג כמבקר שופטים, כותב על נושאי שיפוט באתר BASKETNEWS.