ברוקלין, קווים לדמותה

עם שני ישראלים בדראפט, שהיו צפויים להיבחר בחצי השני של הסיבוב הראשון, יכולנו לפנטז לרגע על שחקן ישראלי שמגיע לקבוצה טובה ב-NBA, אולי אפילו מגיע לארץ המובטחת האסורה שנקראת הפלייאוף. אז לא, במקום זה שניהם הגיעו לברוקלין, בעיצומו של תהליך בנייה משונה שלא הולך לעניין יותר מדי אנשים מחוץ לארץ הקודש. אנחנו נאלצים להתעניין, אז לכבוד משחק ההכנה מול הפועל ירושלים, הנה מדריך ראשוני על מי זו ברוקלין נטס וכמה מסקנות ראשוניות מהמשחק.

נתחיל מאיך הגענו עד הלום. מאז המעבר מניו ג'רזי ב-2012 ברוקלין עברה מספר גלגולים. הנסיון המעניין ביותר ליצור קבוצה גדולה היה בתחילת העשור הנוכחי, בו קווין דוראנט, קיירי אירווינג וג'יימס הארדן חברו כדי ליצור את השלישייה התיאורטית הגדולה ביותר אי פעם. השלישייה הזאת, כדאי מדי פעם להזכיר, הייתה במרחק סנטימטר של כף הרגל הענקית של דוראנט מלהדיח את מילווקי ב-2021. זה אמנם קרה בסיבוב השני, אבל מילווקי המשיכה לאליפות שכנראה הייתה הולכת לברוקלין אם הסנפיר של KD היה מעט קצר יותר. זה היה אולי המשחק הגדול בקריירה של דוראנט (48 נקודות במשחק 7) ואולי הסדרה הגדולה בקריירה שלו בזמן שהארדן וקיירי היו פצועים במהלכה. בואו ניזכר רגע באחד מרגעי ה-מה אם הגדולים של העשור האחרון, רגע שהיה יכול להוביל להשלכות היסטוריות נרחבות, המשמעותית מכולן היא שהכתבה הזאת הייתה נראית אחרת לגמרי:

https://www.youtube.com/watch?v=zSo3_EcNQD8

מעבר לרגע ההוא, השלישייה התיאורטית נותרה בתיאוריה ואחריו היא התפוגגה במהירות מאוד לא צפויה מכל מיני סיבות שונות ומשונות (זוכרים את ענייני קיירי והקורונה?). תוך פחות משנתיים מהסרטון הזה אף אחד מהשלושה לא היה בניו יורק, והנטס נכנסו לתהליך בנייה מחדש לא שגרתי, בו הם עדיין חייבים את הבחירות שלהם בשנים הקרובות ליוסטון בגלל הטרייד על הארדן. המצב הזה הותיר את ברוקלין בלי הכלי החשוב ביותר של בנייה מחדש: היכולת להיות גרועים ולהשיג בחירות דראפט גבוהות. יחד עם כמה שחקנים די טובים שהגיעו בטריידים על הכוכבים, ברוקלין נקלעה לאיזור הדמדומים המפחיד ביותר ב-NBA (מחוץ לשיקגו): בינוניות שקשה מאוד לזוז ממנה.

הג'נרל מנג'ר שון מרקס נאלץ להיות אקטיבי ויצירתי כדי לצאת מאיזור הדמדומים הזה. כחלק מהטרייד שהעביר את מיקל ברידג'ס לניקס בקיץ שעבר, הוא עשה מהלך בו החזיר מיוסטון את הבחירות של ברוקלין ב-2025 ו-2026 בתמורה לשורה של בחירות עתידיות. מכל הסמטוחה הזאת ברוקלין, שלא הייתה רלוונטית בדראפט שנים, מצאה את עצמה עם חמש בחירות סיבוב ראשון ב-2025, ומרקס אכן בחר חמישה רוקיז שכולם יהיו בסגל לעונה הקרובה. השחקנים הוותיקים והבכירים יותר בסגל הם כל מיני שאריות מטריידים ושחקנים שמרקס לא הצליח להעביר בקיץ, הם לא חלק מהעתיד של המועדון והם בטח לא מרכיבים סגל קוהרנטי. ברוקלין תהיה אחת הקבוצות החלשות בליגה השנה, ומקווה שזה יעזור לה להשיג בחירה גבוהה מאוד בדראפט 26', ההזדמנות האחרונה שלה להשיג כוכב בדראפט לזמן הקרוב (ב-2027 ליוסטון יש אפשרות להחליף בחירה עם ברוקלין).

אז את הסגל של ברוקלין צריך לחלק לשניים: הרוקיז ועוד כמה צעירים שעשויים להיות רלוונטיים לעתיד ושחקני הסגל הבכירים. נתחיל דווקא מהשניים, שבתמונה הגדולה פחות מעניינים.

הסגל הבכיר

לחמישה שחקנים בסגל של ברוקלין יש נסיון NBA משמעותי. מהם, קאם תומאס בן ה-23 הוא זה שהיה יכול להתאים לטיימליין של בניה מחדש. אבל אחרי קיץ בו היה אחד מהשחקנים החופשיים המוגבלים שלא קיבלו הצעה שנראית להם ראויה, ובסוף חתם על הצעת ההגשה שתהפוך אותו לשחקן חופשי לא מוגבל בקיץ הבא, ניתן לומר די בוודאות שהרומן בין ברוקלין לתומאס יסתיים תוך שנה. הבעיה היא שבשנה הזאת הוא ינסה לשכנע את שאר הליגה שכדאי לשלם לו, ויעשה את זה בדרך היחידה שהוא יודע: לקלוע עוד ועוד ועוד נקודות. חשבתם שראסל ווסטברוק היה מעצבן בעונת הרוקי של דני אבדיה? חכו ותראו את קאם תומאס לוקח 25 זריקות למשחק השנה, גם מול דאבל טים. מטרה מרכזית של המאמן ג'ורדי פרננדז תהיה להבין איך למנוע מתומאס להפריע לשחקנים שהוא כן רוצה לדעת מה קורה כשהכדור אצלם ביד.

עם מייקל פורטר ג'וניור כנראה לא תהיה בעיה דומה. השם הגדול ביותר בסגל מצא את עצמו בברוקלין לאחר שדנבר החליטה לשלם כדי להיפטר ממנו ומהחוזה העצום שלו ולקבל במקומו את קאם ג'ונסון. לעומת תומאס, ל-MPJ יש פחות חשק להוכיח משהו למישהו, או לשחק כדורסל באופן כללי. לא תהיה לו בעיה להעביר את רוב העונה ביציע, מתאושש מפציעה כלשהי ולומד להכיר את חיי העיר הגדולה מעבר לאובר.

השחקן שעשוי להיות הכי טוב בסגל הוא הסנטר ניק קלקסטון, שקצת מפתיע ששון מרקס לא מצא טרייד עבורו הקיץ. מדובר ברים ראנר עם סיומת שהולכת ומתגוונת ליד הטבעת, שבהגנה יודע גם להגן על הטבעת וגם לשמור על שחקני חוץ בחילופים, הוא אמור לעורר עניין אצל קבוצה עם שאיפות שחסר לה סנטר (מה שלא בטוח שיהיה, פתאום הליגה מוצפת בסנטרים ראויים). גם הוא עשוי להעביר חלקים מהעונה על אזרחי.

עוד שניים שנקלעו לסיטואציה אחרי שכבר צברו רזומה פלייאוף הם טרנס מאן והייווד הייסמית'. מאן חתם על חוזה ארוך ומעט מעיק אז מובן יותר איך הגיע למצב שהוא מעביר את זמנו ב-NBA בלי לעשות שום דבר משמעותי, הייסמית' נראה כמו מועמד טוב לסיים את העונה במקום אחר, בדרך זו או אחרת. בכל מקרה, כל עוד הם כאן וכשירים הם טובים מכדי לא לקבל דקות בסגל הנוכחי.

הרוקיז ושאר ירקות

צרפתי, רוסי, ישראלי, אפרו אמריקאי ויהודי אמריקאי שאנחנו מתעקשים להתייחס אליו כישראלי לכל דבר נכנסו לאולם כדורסל. השאלה אם זו התחלה של בדיחה תהיה השאלה שתעסיק את ההנהלה, צוות האימון והאוהדים של ברוקלין לאורך העונה. בדיחה זו כנראה המילה שמתארת את היחס ששון מרקס זכה לו לאחר שהתברר מי השחקנים שהוא בחר בחמש הבחירות שלו. מומחי הדראפט מאוד לא אהבו את הבחירות האלה. מאוד. מפתיע כל פעם מחדש לגלות באיזה בטחון אנשים מדברים על תחום שכל שנה מחדש מתברר עד כמה לאף אחד אין מושג לגביו, אבל לתחושה הרווחת הרבה פעמים כן יש משמעות.

אני לא מתיימר להמר איך תיראה קריירת ה-NBA של חמשת הרוקיז של ברוקלין, מה שאני כן יכול לעשות זה לנסות להסביר את ההגיון של מרקס כפי שאני מבין אותו. הוא ניצל את ריבוי הבחירות כדי להמר על שחקני הכל או כלום, שחקנים עם תקרה גבוהה וסיכוי יחסית נמוך להגיע אליה. זה נכון לארבע מחמש הבחירות, פחות לדרייק פאוול שהאיכויות שלו הן של שחקן משני. כל ארבעת האחרים הם שחקנים יצירתיים ומיוחדים שאם כל הכוכבים יסתדרו נכון יוכלו להיות שחקנים משמעותיים מאוד בליגה, אבל שורה של כוכבים תצטרך להסתדר לשם כך. אם אחד מהארבעה יגשים את הפוטנציאל שלו, זה כנראה ייחשב נצחון עבור מרקס. לכן לא אכפת לו לבחור שלושה רכזים, הוא לא צריך שהם ילמדו לשחק ביחד (למרות שמבחינת הממדים הם מסוגלים), הוא צריך שאחד מהם יתפתח לרכז מוביל.

מבין שלושת הרכזים, המסקרן ביותר הוא איגור דמין, הבחירה השמינית בדראפט. הרוסי הוא רכז לכל דבר בגובה 2.06 מ', ואחרי שבקולג' קלע שלשות ב-27.3 אחוזים, בליגת הקיץ זינק פתאום ל-3.3 שלשות ב-43.5 אחוזים. הבעיה היא שבליגת הקיץ הוא לא ממש עשה שום דבר אחר חוץ מלזרוק שלשות. הוא פותח את העונה מעט פצוע, וכשייכנס לעניינים יהיה מהשחקנים שהכי קשה לדעת מה הגיוני לצפות מהם ב-NBA. נולאן טראורה הצרפתי היה פרוספקט של טופ 5 עד שהתחילה העונה שעברה, בה לא הרשים ביכולת לפתח את משחק ההתקפה שלו. בן שרף נכנס לפנקסים בעיקר בזכות אליפות אירופה לנוער בקיץ שעבר ובזכות היכולות שלו כסקורר, אבל בלי קליעה אמינה מבחוץ היכולות האלה יהיו מוגבלות מאוד. דני וולף הוא עוד תעלומה, שחקן שהתפתח בעונת המכללות האחרונה למן פוינט פורוורד שיכול לעשות הכל, כולל פיק נ' רול עם הסנטר, אבל לא ברור מה מכל זה הוא יכול לעשות ברמת NBA.

כל הארבעה, וגם פאוול, יקבלו לא מעט הזדמנויות השנה, גם אם חלקם יפתחו את העונה מחוץ לרוטציה. כל חצי פציעה של שחקן בכיר תגרור השבתה, ובחודשים האחרונים של העונה לא בטוח שמישהו מהם יראה פרקט. עבור שחקנים עם כל כך הרבה פוטנציאל גולמי, טוב להיות בסיטואציה בה אין ציפייה לנצח. חמשת הרוקיז יקבלו הזדמנות לטעות, לבחון את קצה גבול היכולת שלהם, להתנסות דווקא במה שקשה להם ולהיתקע בקיר הרוקיז. יהיה מעניין לבחון איך הכיוון הזה של קבוצה בבנייה ישתלב עם התחרות ביניהם על דקות, במיוחד שלושת הרכזים שעשויים להיאבק על שני מקומות ברוטציה. אישית, אני מחכה לשלב בעונה בו שלושה-ארבעה מהרוקיז יהיו ביחד על הפרקט, לראות האם הם מסוגלים גם להרוויח מהיצירתיות המשותפת.

לא אצא ידי חובתי אם לא אזכיר גם כמה שחקנים משכבת הביניים של ברוקלין, שחקנים בני 21-24 שיילחמו על דקות ברוטציה וחלקם כנראה ישחקו גם לפני חלק מהרוקיז. השמות המעניינים יותר בחבורה הזאת הם הגארד קובי בפקין, שחקן הכנף זאיר וויליאמס, הפאוור פורוורד נואה קלאוני והסנטר דיארון שארפ. אף אחד מהם לא יהפוך לשחקן בכיר בליגה, היחיד עם סיכוי ריאלי להתפתח לשחקן חמישייה הוא קלאוני, אבל הם יכולים להשתלב ברוטציה של קבוצה בבנייה ואולי אפילו לתרום משהו אם וכאשר היא תתחיל להצליח.

מסקנות זריזות מהמשחק מול ירושלים

כזה עוד לא היה לנו. משחק הכנה בין קבוצה ישראלית לקבוצת NBA שמייצגת את האיזור היהודי ביותר בעולם מחוץ לישראל, ויש לה שני רוקיז ישראלים בסגל. רק חסר היה צוות שידור ביידיש וזה היה מושלם. ומכיוון שמדובר במי שכנראה תהיה אחת משתי הקבוצות החלשות ב-NBA, טיול הבר מצווה של ברוקלין היווה תזכורת לפערי האיכות, הגודל והאתלטיות בין שני העולמות.

ניתן לשער שבמחצית הראשונה ג'ורדי פרננדז נתן הצצה לרוטציה המסתמנת שלו בפתיחת העונה, בהיעדר דמין והייסמית' שלא כשירים כרגע. ברוטציה הזאת, הרוקיז הולכים לשחק רק בעמדת הרכז. קאם תומאס, טרנס מאן, MPJ וקלקסטון ישלימו חמישייה של שחקני NBA ראויים, כאשר וויליאמס, קלאוני ושארפ יעלו מהספסל לעמדות הפורוורד והסנטר. סביר להניח שבפקין ימצא לעצמו דקות, לפחות עד שהייסמית' ייכנס לעניינים. זאת רוטציה שכנראה תנצח משחקי NBA פה ושם, אבל, כאמור, סביר להניח שיהיו לא מעט היעדרויות לאורך העונה.

פרננדז מסתמן כמאמן יצירתי שיודע להתאים סגנון ותרגילים לשחקנים שיש לו, ויודע להוציא מהם יותר מהרגיל. בשנה שעברה החודשים של דניס שרודר בברוקלין היו מהטובים בקריירת ה-NBA שלו והוא הוביל את הנטס להרבה יותר נצחונות מכפי שמישהו ציפה. כבר במשחק הזה ניתן היה לראות את MPJ משתתף בסטים ועושה דברים שלא עשה בדנבר, יהיה מעניין לראות לאן זה מתפתח.

וכעת אפלוש לרגע לטריטוריה של רואי נחום ואגיד משהו על הישראלים. במשחק שהבליט את הפערים בין איך נראים שחקני NBA ואיך נראים שחקנים בקבוצה יחסית בכירה באירופה, בלט במיוחד שבן שרף נראה לחלוטין כמו שחקן NBA, נראה שייך. עושה רושם שהוא התחזק הקיץ ואולי אפילו גבה, כשעמד ליד קלקסטון ו-MPJ הוא לא נראה רחוק מהם. לגודל שלו יש משמעות בהגנה על גארדים, ונראה שאם הוא יפתח בחמישייה הוא יקבל את אחד משחקני החוץ הבכירים של היריבה.

האם הוא יפתח בחמישייה? קודם כל, נראה שהדיבור על כך שהוא מפתיע לטובה, שהחל מהיום הראשון של האימונים, לא היה דיבור סרק. הוא פותח את משחקי ההכנה מעל טראורה בהיררכיה, ולפחות מהמשחק מול ירושלים יש לכך סיבה. הוא משחק יותר בשליטה מהצרפתי והמשחק זורם יותר טוב כשהוא על הפרקט. כשאיגור דמין יחזור סביר להניח שתהיה לו הזדמנות להשתלט על תפקיד הרכז הפותח, אבל זה לא מובן מאליו שהוא ייקח אותה. ואולי בכלל עדיף לשרף להיות הרכז של החמישייה השנייה, בה יותר מהמשחק יעבור דרכו והיריבים יהיו פחות מאיימים.

עמדת הפתיחה של דני וולף פחות טובה. הוא כנראה לא יפתח את העונה ברוטציה ויחכה להיעדרויות בעמדות 4-5, בשתיהן הוא עשוי להיות האופציה השלישית. עושה רושם שבאימונים הוא מתפקד בעיקר כ-4, אבל בהגנה הוא יתקשה מאוד לעמוד בדרישות הזריזות של פורוורדים ב-NBA כיום. קל לי יותר לראות אותו מתפתח כסנטר עם נוכחות הגנתית כלשהי. בכל מקרה, מדובר בשחקן מרתק, שמכניס ממד של הפתעה לכל פוזשן שהוא מעורב בו, רואה מסירות שאף אחד אחר לא רואה. הוא עוד יעשה דברים מעניינים העונה, בין אם הוא יתחיל לפתח יעילות של שחקן NBA או לא.