בין סופיה לתל אביב

סליחה, אני רוצה לפתוח עם התנצלות לכל קוראי הדיסקו ושונאי הקלישאות כאחד. זה פשוט כל כך מתבקש שהייתי חייב לבחור כזאת כותרת. מחילה.

המרחק בין תל אביב לסופיה הוא 1590 ק״מ בערך. המרחק, בהרגשה הכללית בכל פתיחת העונה הזאת, ואחרי המחזור השני של היורוליג בפרט, הוא כמו הביטוי הנדוש "שמיים וארץ". אין צורך להכביר במילים על התחושות שיוצאות מערב שכזה. אפשר רק להסתכל על שפת הגוף של שני המאמנים של הקבוצות מישראל שמייצגות אותנו בליגה השנייה בטיבה בעולם.

מצד אחד, איטודיס בראיון אחרי המשחק מחמיא לשחקניו על חצי שני מצוין, יודע להסביר בדיוק איפה היו הנפילות (והיו) בחצי הראשון. ומהצד השני, עודד קטש נראה משלים עם הסיטואציה. שמונה דקות לסיום המשחק אאוטרה קלע שלשה שקבעה 20 הבדל לחבורת השחקנים האנונימיים למדי מפריז. קטש לא מניד עפעף, נשאר בעמידה קפואה עם ידיים משולבות. כאילו לא אומר כלום, אבל אומר הכל.

ספליט. מה עולה בראש שלכם כשאתם שומעים את המילה ספליט? לי עולה ספליט בפיק אנד רול. לאנשי הכדורסל של שנות ה־80 ותחילת ה-90 תעלה יוגופלסטיקה הגדולה. אבל כשמדובר ביורוליג, ספליט הוא בעיקר מה שקורה לרוב הקבוצות במחזורים כפולים. הם עושים ספליט בתוצאות. הפסדת את הראשון? תנצח את השני. רקדת על המגרש בראשון? לא לדאוג, מיד תגיע הכאפה המצלצלת. לא ייאמן, זה אפילו קרה במחזור הכפול הראשון של היורוליג. 14 מתוך 20 קבוצות סיימו את המחזור השני במאזן של 1–1. המרחק בין סופיה לתל אביב הוא 1590 קילומטר. המרחק בין שתי הקבוצות מתל אביב הוא שני נצחונות. כן, זה רק המחזור השני, אבל בקרב אנשי הכדורסל בארץ (אתם) כבר אפשר להתחיל להריח את ההבדל המהותי בין שתי התל אביביות.

מכבי הגיעה למשחק הכי קשה להכנה ביורוליג. אל תנסו לחשוב יותר מדי על המשפט הזה - אני חותם עליו. זו קבוצה ששיטת המשחק שלה מזכירה לי חבר מהצבא, ששיחק בלם בספורט המשני בליגות הנמוכות: ״אני הולך הכי חזק על הכדור. אם אני לוקח כדור - מה טוב. אם אני לוקח רגל - עוד יותר טוב״. קשה להתכונן לקבוצה כל כך לוחצת, אבל בגדול צריך לקבל החלטה: לשחק הכי לאט שאפשר, או לנצח אותה במשחק שלה ולתקוף מהר. העניין עם פריז הוא שלפעמים, כשאתה לא מספיק איכותי, אתה תלוי בהם יותר משהם תלויים בך. מי שרוצה להבין את זה לעומק – שיגש לטור של האוזמן על פריז, הוא לא מחטיא שם.

האם עודד קיבל החלטה? להגיד את האמת - אני לא בטוח. פריז עשתה את מה שהיא יודעת ושיבשה עד כדי כך את המשחק של היריבה, שהיה קשה להבין מה מכבי רוצה מעצמה. דבר אחד בהקשר של ההכנה למשחק ששמתי אליו לב: מכבי התכוננה לדאבל-אפים בחצי המגרש שלה, ביקשה מהגבוהים להישאר קרוב לבלאט או קלארק, ואפילו הנחתה אותם לקדם את הכדור לא בכדרור אלא במסירה.

נשאר קרוב לגארדים כדי לקדם את הכדור, רומן סורקין. צילום: Djordje Kostic

מכבי פתחה טוב. ליף נכנס לחמישייה במקום סורקין, פריז שיחקה הכי חזק שהיא יכולה ויודעת, ואיבדה שלושה כדורים בתוך שתי דקות וארבעים שניות. מכבי פתחה עם 9:2, כצפוי מול הקבוצה עם הסגל הכי חלש ביורוליג. אבל אז הגיע חילוף מחומש - כי למה לא ופריז חזרה למשחק. עד סוף המחצית היא המשיכה בלחץ הבלתי מתפשר שלה, וגם בזריקות שהחטיאה היא הייתה הראשונה לריבאונד. בחצי הראשון היו לה 14 נקודות מהזדמנות שנייה, לעומת אפס עגול של מכבי. קל להאשים את זה רק ברצון או מוטיבציה, אבל האמת היא שזה לגמרי תוכנית משחק מצד אחד, וחוסר ביצוע מהצד השני.

לקראת סוף המחצית קרו דברים שלדעתי אוהדי מכבי תל אביב חיכו להם. ווקר ודאוטין לקחו פיקוד. היי, הנה שחקני ה־NBA של מכבי, והיי, הם יכולים לשים נקודות על הלוח. 20 נקודות משותפות על הלוח, ובעיקר תחושה כשהכדור אצלם, תמיד יש סיכוי שהמהלך יסתיים בנקודות. אבל יחד עם ווקר ודאוטין מכבי לא מסוגלת להישאר מרוכזת עם קלעים ומקבלת עוד שלשה מחיפי המטורף לטובה והמחצית מסתיימת עם 7 הפרש שמרגיש הרבה יותר.

במקום אחר ביבשת הישנה שיחקה קבוצה על ענן בשם הפועל תל אביב. רק לפני כמה ימים היא דפקה 20 הפרש על ברצלונה. הפועל, ובצדק גמור, הגיעה למשחק עם הררי ביטחון, ולעומת מכבי יכלה להתכונן בצורה נורמלית יותר למשחק מול יריבה קצת יותר, איך נאמר, מוכרת. על לארקין, לויד, קורדינייה ואוסמאני אפשר לכתוב בדף הסקאוט הרבה יותר מאשר על שחקני פריז. וב5 דקות הראשונות של המשחק? הפועל נראתה כמו קבוצת ההגנה הטובה באירופה. חילופים בסוף שעון עם כולם חוץ ממיציץ׳ שבאמת רוצה אבל פשוט לא יכול. 11-6 בסיום 5 דקות להפועל תל אביב שכל 6 הנקודות על מיציץ'. הנה קורדינייה לוקח אותו לטיול, הנה חילוף מול אוסמאני שאומנם מחטיא אבל אוטורו מתחייב בעזרה וקאי גונס בדאנק קל. היתה גם חדירה של לארקין שמיציץ' היה צריך לתת סטאנט אבל העדיף להיצמד לשחקן שלו.

הררי בטחון עצמי להפועל תל אביב. אלייז'ה בראיינט. צילום: הפועל IBI תל אביב

בדקות האלה הפועל שיחקה הגנה פסיכית בהובלת אלייז'ה בראיינט, וגם איש ויינרייט המשיך את היכולת מהמשחק ביום שלישי והראה שאפשר לסמוך עליו בעמדה מספר ארבע. למרות ששיחקה עם ארבעה שחקנים בהגנה, הפועל נראתה מחויבת כאילו יש לה חמישה שומרים אמיתיים על המגרש. היא הכריחה את אנדולו לזריקות קשות, ובהתקפה כל שחקני החמישייה קלעו נקודות. פתיחה אדירה למשחק, שהולך להיות קל נכון? טעות. 

את חמש עשרה הדקות הבאות הפועל צריכה ללמוד ולהפיק מהן תובנות. ההתקפה הייתה תקועה מאוד. אניס, ג׳ונס ובלייקני עשו תורות מי מנסה אחד על אחד, וזה נראה רע. עד סיום הרבע בריאנט וג׳ונס עוד הוסיפו כמה נקודות, אבל אוסמאני פשוט עשה בית ספר לכל מי שניסה לשמור עליו. וזה כולל כמה סלים יפים על אותו ויינרייט, שרק לפני רגע החמאנו לו על ההתאמה לעמדה מספר ארבע.

ברבע השני אנדולו פתאום שינתה סגנון בהגנה על פיק אנד רול, ובמיוחד מול מיציץ׳. הפתרון היה מה שנקרא "weak" – להוביל את השחקן עם הכדור הפוך מהחסימה, גם אם החסימה במרכז המגרש. במהלך הראשון מיציץ׳ ניסה לתקוף את הפתרון הזה, אבל טאי אודיאסה נשאר מאחור ולא היה למי למסור את הכדור, מה שהוביל לאיבוד.

בהגנה אף אחד לא הצליח להתמודד עם לארקין, שהיה אדיר. הוא בעיקר עשה ריג׳קטים לחסימות, סחט עבירות או הגיע בקלות לטבעת. ביחד עם לויד, אנדולו נראתה בשליטה מלאה, 11 הבדל לטורקים במחצית והספליט המפורסם נראה קרוב מתמיד.

שתי הקבוצות הגיעו לחצי השני עם סוג של מבחן, שיחקו לא טוב במחצית הראשונה, לא היו קרובות למטרות הטקטיות שלהן, איך יגיבו? איך יעלו לחצי השני? על מי אפשר לסמוך?

המרחק בין סופיה לתל אביב הוא 1590 קילומטר, המרחק בניסיון היורוליג בין מיציץ׳ לווקר הוא שנות אור.

מה יש לספר על הרבע שלישי של מכבי תל אביב? לא הרבה, פריז היא אותה פריז, מכבי היא אותה מכבי. ציפיתם שלוני ווקר יקח עליו את המשחק? לא היום. מה עם דאוטין? הראה קצת רגש ואכפתיות בסוף המחצית הראשונה, טוב זו היתה המחצית הראשונה. בלאט עם סיום רבע חזק כאשר הוא מנהל פיק אנד רולים הלוך ושוב ומחלק אסיסטים טובים וגם קולע, רחמנא ליצלן, שני סלים ל-2 נקודות. אבל בלאט עם האובר ביטחון מאבד כדור די קריטי בסוף הרבע וחיפי מספיק לקלוע שלשה שקובעת 11 הבדל לפריז שמרגיש כמו 25.

איך הפועל פתחה את הרבע השלישי? בשתי דקות ראשונות לא ראינו שינוי משמעותי אבל אחרי שתי דקות פעולה לא ברורה של השופטים שהחליטה להדביק עבירה בלתי ספורטיבית לקאי ג'ונס שינתה את כל המשחק. איך אני יכול להיות כל כך בטוח? כי ככה הדברים העובדים. אחרי המהלך הזה ועד הסוף בעצם הפועל פשוט לא הסתכלה אחורה.

ברוכים הבאים למופע של ואסיליה מיציץ׳, יש סיכוי שראיתם אותו פעם. הוא כבר לא מופיע שנתיים בשעות נורמליות אבל השנה חזר למוכר והטוב. על 15 נקודות מתוך ה-26 של הפועל היה אחראי מיציץ׳ בין אם זה בנקודות או באסיסטים. ביחד עם הטירוף בהגנה של אוטורו, ויינריט, ברייאנט ומלקולם הפועל דהרה ל26-13 מהדהד.

איזה שחקן יא רבנן. הכל זורם, הכל במקום והכל בזמן. עזבו שהוא בהפועל כי זה פחות מעניין אותי, אני אוהב אותו עוד שקרע את אירופה עם אנדולו. כיף שהשנה אולי אראה אותו באולם הקטן בזיסמן. חוויה.

המרחק בין סופיה לתל אביב הוא 1590 קילומטר, המרחק בין הביטחון שיש לאיטודיס בסגל שלו, לקטש בסגל שלו הוא המרחק בין כדור הארץ לירח, מרחק גדול. מאוד.

הרבע האחרון של הנציגות שלנו הראה בצורה מאוד בולטת מה חושבים שני המאמנים של הסגל שלהם. עודד זרק חמישיה ישראלית בחיזוק הורד, כאילו אמר זה מה יש לי, הזרים כרגע לא לרמה ולפחות נשלב ישראלים. איטודיס לעומת זאת הוריד בכיף שלו את מיציץ׳ ובראיינט לספסל ונתן לבלייקני לעשות את שלו. מצטיין המשחק האחרון להזכירכם.

מכבי עם החמישייה הזאת נראתה רע לתפארת. טיים אאוט מהיר של קטש, דקה לאחר פתיחת הרבע, והחלפה מהירה של כולם חוץ מהורד, הראו שאפילו הוא נלחץ מהמהלך שהוא עצמו עשה, וחשש לקבל חבילה של 30 הפרש. אוקיי, זהו. הזדמנות אחרונה. שחקני מכבי, קדימה, סטפ אפ, אנחנו מחכים. גורנישט.

עד סיום המשחק ליף וקלארק צברו נקודות והורידו את ההפרש ל-9 אבל באמת שזה היה נראה רחוק. ווקר עם עוד איבוד כדור או החטאה לשלוש, סנטוס עם החטאה ממצב נוח ופאול של תסכול רק חתמו את הגולל. זה לא היה משחק שמכבי תנצח. לפחות לא הערב.

הפועל לעומת זאת החליטה שאין תורות יותר וכשבלייקני על המגרש הכדור אצלו. בלייקני סחט פאול אחר פאול, תסכל את ספסל אנדולו ובעיקר קלע את העונשין בקלילות מתסכלת מבחינת היריבה. הפועל עוד החזירה את מיציץ׳ ובראיינט אבל זה כבר לא שינה הרבה. אוטורו וויינרייט עוד אספו קצת נקודות אבל הניצחון לא היה נראה בסיכון בשום שלב. ניצחון עצום של כל הסגל המאוד רחב של איטודיס ואבא עופר.

איטודיס משקיף על מלקולם. צילום: הפועל IBI תל אבי

המרחק בין סופיה לתל אביב הוא 1590 קילומטר, המרחק לדרבי יורוליג הוא רק כמה ימים וכל הסימנים מראים שהוא יהיה אדום בוהק. קצת כתום בגלל התלבושת של הפועל אבל מאמין שאבא עופר יסדר, או שלא.

תובנות לסיום:

●        לא לשחק סט התקפי ספציפי כשיש לך שחקן כל כך מיוחד כמו בלייקני זה אימון ברמה גבוהה. לדעת לא להפריע היא מעלה.

●        קלארק של מכבי תופס הרבה יותר נפח מהחשיבות שלו. הוא שחקן טוב, לטעמי רכז שני ביורוליג לגמרי אבל הוא חייב להיות יותר סולידי.

●        פעמיים יצאה הפועל תל אביב מטיים אואט טוב. פעם אחת עם התאמה של אודיאסה ל-weak של אנדולו ואסיסט לגינת. פעם אחרת עם תרגיל לקליעה של בלייקני (הסל היחיד בקריירה שלו מתרגיל).

●        סנטוס על מגרעותיו מוסר טוב מהשורט רול וכנראה זה מה שקטש רואה בו. אל תישנו עליו.

●        אוהדי הפועל כואבים את דקותם של הישראלים ובצדק. ים מדר כשיחזור יאזן את זה. תומר גינת יפתיע לטובה.

●        אוהדי מכבי כואבים את הסגל החלש, אתם צודקים. רכז וסנטר או שאתם לא עושים מקום 14.

●        קולטים שישירו I feel devotion בדרבי תל אביבי. קולטים? מדהים.

זהו, מזכיר לכולם, האמור לעיל אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה, הכל, אבל הכל הוא אמת לשעתה. שנה טובה.