אוסטין ווילי, שיעור במודעות עצמית
- אלעד הופמן

- 8 בינו׳
- זמן קריאה 4 דקות
אחד הדברים שהכי חשוב לי להעביר לשלושת ילדיי, הוא לקחת את החיים בפרופורציה נכונה. ביצירת המופת של כוכב הילדים "רועיקי", הוא מסביר לילדים וגם להורים ש"לא מכל שטות, נמרחים כמו תות". בקיצור: אם קרה? אז קרה.
יום לפני הטיול הירושלמי בפולין, ישבו חובבי הענף מסוקרנים לראות מה יקרה במפעל ליגת האלופות במשחק של טראפאני מול חולון. טראפאני עלתה עם חמישה שחקני נוער או משהו בסגנון, לא באמת משנה. מה שכן משנה שזה שהיה ניסיון למשהו תחרותי לשתי התקפות, ואז - משהו מוזר של פאולים בכוונה, פציעות מזויפות ותחושת שכונה כללית. השופטים הפסיקו את המשחק בשלב כלשהו, כשהתוצאה שנשארה על הלוח היא 38-5.
כשהתיישבתי לראות את ורוצלאב נגד הפועל ירושלים ידעתי שיהיו פערי רמות, אבל האם ציפיתי למשהו דומה מאוד (במסווה של משחק לגיטימי) למחזה שראינו רק יום קודם? לא. אבל אנחנו כבר פה, ולא מכל שטות נמרחים כמו תות אז בואו נתמקד באוסטין ווילי. תובנות כדורסל מורכבות לא יהיו כאן.
אוסטין ווילי, לפני שנתיים השחקן המצטיין של הליגה הטורקית החזקה מאוד, רץ בשתי העונות האחרונות מטבעת לטבעת במדי הפועל ירושלים. המילה "רץ" עלולה לתת את התחושה שמדובר בכדורסלן חסר יכולות כדורסל בסיסיות, אבל זה רחוק מהאמת. מדובר בכישרון. כישרון לא חייב להתבטא ביכולות הכדרור של הארפר, בהתעופפויות של סמית' או בחתוליות של ווינסטון. כישרון יכול לבוא בכל הסוגים, הגדלים והצבעים. והכישרון של ווילי הוא פשוט: מודעות עצמית.
חמש דקות בתוך הרבע השני, ווילי נעל את השחקן שלו באמצע הצבע. שאר השחקנים היו מרווחים יפה מחוץ לקשת, וכל מה שנותר לזוסמן זה למסור מסירה קלה לגבוה שלו. אבל זוס היסס ומסר לווינסטון. ווינסטון נתן עוד הזדמנות לווילי לנעול, ואוסטין עשה בדיוק את זה. הפעם קשיוס מסר לגבוה שנעל מטר מהטבעת, בערך ב"טופ של הסמיילי" בצבע. ווילי החטיא; אם היו מוסרים לו קצת לפני, אולי היה לו קל יותר לסיים בשתי נקודות קלות.
יהיו שחקנים שיעשו פרצופים לזוס ולווינסטון, כאלה שיסננו קללות בדרך להגנה, או כאלה שלא ירדו בכלל ורק יצעקו לכיוון הספסל "למה לא מוסרים לי בזמן?". לא ווילי. ווילי ירד להגנה, המשיך להתאמץ בשני צידי המגרש, והמשיך לחיות מדישים ומריבאונד התקפה.

בדיוק כמו בשיר של רועיקי מתחילת הטור, ווילי רץ מטבעת לטבעת ולא מתלונן או מתבכיין. הוא מודע לעצמו; הוא לא שחקן פוסט אפ גדול, ואם הוא נמצא במרחק של יותר מרבע אינץ' מהסל, אין טעם אפילו לנסות. אז הוא בוחר להישאר בסביבה של הלייאפ או הדאנק. זה כישרון עצום.
ופה יונתן אלון, השחקנים ואוהדי ירושלים נמצאים בסוג של מלכוד, אבל לא באמת. מצד אחד, למה לא לדרוש יותר משחקן בגובה 2.11 עם אתלטיות ועוצמה כזו? הרי כשהוא והארפר מייצרים חילוף, נכון שהארפר מקבל שחקן כבד, אבל ווילי מקבל, לפחות בתיאוריה, שחקן נמוך. בוא'נה, תדרוש את הכדור כבר!
מצד שני, למה בעצם? הרי זה עובד טוב, וזה פשוט לא באופי שלו. הוא לא מתבכיין ולא מתלונן, אז למה לנסות לכפות עליו משהו אחר?
הרכבת הזו כבר מזמן יצאה מהתחנה. כולם, כולל אוסטין עצמו, מודעים לעובדה שנקודות בהתקפה הוא ייצר רק מעל הטבעת: יהיה פיק-אנד-רול שיסתיים במסירה לטבעת, יהיו דישים שיגיעו אליו קרוב לטבעת, או שהוא פשוט יילך בעצמו לריבאונד ההתקפה.
וזה אוסטין ווילי, השחקן שנלקח הכי כמובן מאליו במערכת של הפועל ירושלים. אין פה מחשבות אל תוך הלילה של הצוות המקצועי על איך לסדר לו יותר מקום בהתקפה, ולא צריך שיחות מנטליות כדי להעיר אותו. הוא ימשיך להתאמץ בשני צידי המגרש ויאכל בדיוק את מה שיגישו לו. 17 נקודות ו-12 ריבאונד בלי פרצוף אחד של מרמור. והקרדיט פה מגיע לשחקן, אבל גם למערכת.

ירושלים קרעה את הפולנים, היא קלעה 115, הורידה 46 ריבאונד וחילקה 29 אסיסטים. לא נראה שבאמת היה מתנגד במשחק ואני מאמין שעד השלבים האחרונים היא לא תרגיש קונטרה אמיתית. הנה האוזמן יסביר:

אוסטנד הבלגית ולוליו השבדית ונובו מסטו הסלובנית ורעננה הרעננית. וגם ורוצלאב הפולנית. גם אלו הרכיבו את רוסטר הקבוצות של ליגת הסופרוליג מודל 2000/01, זה שממנו יצא פיינל פור של צסקא, אפס פילזן, פאו ומכבי תל אביב. זה שממנו יצאה אלופה בשם מכבי תל אביב. ולמה אני חופר לך על עניינים היסטוריים, יא הופמן? כי הפועל ירושלים מודל 25/26 משחקת בסופרוליג משל עצמה. היורוקאפ הנוכחי הוא דרעק. יש בו קבוצות שאינן ראויות למאכל אדם, גם אם הן כן מלבישות יותר מ-5 שחקנים בסדרה. יש בו כל מיני פאניונוסים. ו-ורוצלאבים. וכן, כשתגיע הקבוצה מבירתנו הקדושה לחצי הגמר פלאס, בלי נדר, היא תפגוש יריבות לא רעות. וכן, זאת עונה שחייבים לקחת. כי לאף אחד לא יהיה איכפת, אם וככל שיושג הכרטיס ליורוליג, מי עמד בדרכו של ג'ארד הארפר. לפרטים, אגב, אפשר לפנות לפרשן פיני גרשון, המכונה מורנו ורבנו. את הסופרוליג, רמתו והמשמעויות של הזכייה בו הוא הכיר ומכיר מעולה.
כמה נקודות שראיתי בפעם הראשונה העונה בהפועל ירושלים:
פוסט אפ לזוס - הסתיים בדאנק של ווילי
מסירה לסקאפינצב מהפיק אנד רול ועוד מהרצפה. הסתיים בפאול על הסנטר.
טריפל ג'יי חודר לימין לא אחרי תלישה אלא באחד על אחד מלא מול שחקן שעמד מולו יציב. 2 נקודות ג'יימס.
מגיעה מילה טובה למערכת של הפועל ירושלים, ולא רק על ווילי. הסגל הזה מפוצץ בכישרון ועמוק מאוד. ההצטרפות של מובלי, באופן מפתיע, מוציאה את המיטב מנמרוד לוי ומאנתוני לאמב, והמבחן עכשיו הוא להשאיר את כל השחקנים "על קוצים". שכל מי שייקרא לדגל, בכל מסגרת, יידע להרים את עצמו ולתרום.
כבר ביום ראשון, עם חמישה זרים בלבד ב"קלאסיקו" של הכדורסל הישראלי, יהיה אפשר לבחון את זה בזמן אמת.
מזכיר שהכל אבל הכל אמת לשעתה.


















.png)



תגובות